א
ָ
כ
ָ
ּ
ב
ַ
ק ה
ֶ
מ
ֵ
ﬠ
ְ
ּ
ת ב
ֶ
ב
ֶ
ׁ
ש
ְ
ך
ָ
ב ל
ַ
ר
ה
ָ
ל
ְ
מ
ֶ
ח
ְ
ך
ִ
י
ַ
ל
ָ
ול ﬠ
ֹ
מ
ְ
ח
ַ
הוּא י
ְ
ו
ה
ָ
ּ
ל
ַ
ּ
את כ
ַ
ר
ְ
ק
ִ
י ל
ִ
ה דוֹד
ָ
כ
ְ
ל
ה
ָ
ל
ְ
ּ
ב
ַ
ק
ְ
ת נ
ָ
ּ
ב
ַ
ׁ
י ש
ֵ
נ
ְ
ּ
פ
י
ִ
ר קוּמ
ָ
פ
ָ
ﬠ
ֵ
י מ
ִ
ר
ֲ
ﬠ
ַ
נ
ְ
ת
ִ
ה
(4)
י
ִ
ּ
מ
ַ
ﬠ
ְ
ך
ֵ
ּ
ת
ְ
ר
ַ
א
ְ
פ
ִ
י ת
ֵ
ד
ְ
ג
ִ
ּ
י ב
ִ
ׁ
ש
ְ
ב
ִ
ל
י
ִ
מ
ְ
ח
ַ
ּ
ל
ַ
ית ה
ֵ
ּ
י ב
ַ
ׁ
ש
ִ
ן י
ֶ
ּ
ד ב
ַ
ל י
ַ
ﬠ
ּ
ה
ָ
ל
ָ
א
ְ
ּ
ג
י
ִ
ׁ
ש
ְ
פ
ַ
ל נ
ֶ
ה א
ָ
ב
ְ
ר
ָ
ק
ה
ָ
ּ
ל
ַ
ּ
את כ
ַ
ר
ְ
ק
ִ
י ל
ִ
ה דוֹד
ָ
כ
ְ
ל
ה
ָ
ל
ְ
ּ
ב
ַ
ק
ְ
ת נ
ָ
ּ
ב
ַ
ׁ
י ש
ֵ
נ
ְ
ּ
פ
י...
ִ
ר
ְ
עוֹר
ְ
ת
ִ
י ה
ִ
ר
ְ
עוֹר
ְ
ת
ִ
ה
(5)
בפיוט השלם 9 מחרוזות.
השיר "לכה דודי" מוכר בגרסתו המודרנית:
י
ִ
ה דוֹד
ָ
כ
ְ
ל
לחן: מרדכי זעירא
ה
ָ
ּ
ל
ַ
ּ
את כ
ַ
ר
ְ
ק
ִ
ה, ל
ָ
ּ
ל
ַ
ּ
את כ
ַ
ר
ְ
ק
ִ
י ל
ִ
ה דוֹד
ָ
כ
ְ
ל
ה
ָ
ל
ְ
ּ
ב
ַ
ק
ְ
ה, נ
ָ
ל
ְ
ּ
ב
ַ
ק
ְ
ת נ
ָ
ּ
ב
ַ
ׁ
י ש
ֵ
נ
ְ
ּ
פ
ה
ָ
ּ
ל
ַ
ּ
את כ
ַ
ר
ְ
ק
ִ
ה, ל
ָ
ּ
ל
ַ
ּ
את כ
ַ
ר
ְ
ק
ִ
י ל
ִ
ה דוֹד
ָ
כ
ְ
ל
ה
ָ
ל
ְ
ּ
ב
ַ
ק
ְ
ה, נ
ָ
ל
ְ
ּ
ב
ַ
ק
ְ
ת נ
ָ
ּ
ב
ַ
ׁ
י ש
ֵ
נ
ְ
ּ
פ
לוֹם
ָ
ׁ
ת ש
ָ
ּ
ב
ַ
ׁ
לוֹם, ש
ָ
ׁ
ת ש
ָ
ּ
ב
ַ
ׁ
ש
ְ
ך
ָ
ר
ֹ
ב
ְ
לוֹם וּמ
ָ
ׁ
ת ש
ָ
ּ
ב
ַ
ׁ
ש
לוֹם
ָ
ׁ
ת ש
ָ
ּ
ב
ַ
ׁ
לוֹם, ש
ָ
ׁ
ת ש
ָ
ּ
ב
ַ
ׁ
ש
ְ
ך
ָ
ר
ֹ
ב
ְ
לוֹם וּמ
ָ
ׁ
ת ש
ָ
ּ
ב
ַ
ׁ
ש
לה
ֵ
די, מספיק לשבת בוכייה ואב
ה' ירחם עלייך ברחמיו הטובים
דוד המלך
בשיר שלובות שתי הזמנות:
השבת מזומנת לנפש
המתפללים, והגאולה
ן.
ֹ
)ההצלה( מזומנת לציו
הפיוט זכה למעמד מיוחד
בקהילות ישראל, ונמצא
בשתי הגרסאות של סידור
התפילה: בנוסח הספרדי
ובנוסח האשכנזי. הפיוט
הוכנס לסידור אחרי
שהושלמה כתיבתו.
ר בשלל
ָ
ש
ּ
"לכה דודי" מו
לחנים – החל ממנגינות
מסורתיות עתיקות ועד
לחנים בני-זמננו.
הפיוט "לכה דודי" הוא הפיוט
המרכזי בתפילות קבלת השבת.
הוא חובר לפני 034 שנה בערך.
מודו
במאה ה-61 פרחה בצפת תורת הסוד
ה. ר'
ָ
ל
ָ
ּ
ב
ַ
היהודית, שנקראת גם תורת הק
לקבץ השתייך לחוג אנשי
ַ
שלמה הלוי א
הקבלה. למילות הפיוט "לכה דודי" יש
משמעות גלויה, ובנוסף חבויה בו משמעות
ד, הנסתר(.
ֹ
לית )רובד הסו
ּ
ַָ
ב
ַ
ק
באותה תקופה נהגו המקובלים לצאת אל
השדות בערב שבת לפני שקיעת השמש,
ולקבל את פני השבת בחיק הטבע.
מודו
11
חגוםהעמעודום