עונות וליהנות כיתה ד חלק א

21 / 32

מנןהצדק הלותווםה עאהאחנה מצעענה חשעבענהבו דענ.ה
אנה צדק הושהלננהלותוהבמאערהפתוםה–הכלעמרהבכבעד,הברצעןהעבשמח .ה
תנות הלותווםה
ולהפוה רמב"ם
וובעד:הדבער האמורה
- רבי משה בן מימון, היה אחד מגדולי הרמב"ם
רשים של התורה והפוסקים בהלכה היהודית. הוא ָ פ ְ המ
היה מדען, רופא, חוקר, פילוסוף ומנהיג שקראו לו "הנשר
הגדול" כי היה חשוב כל-כך. הוא נולד בקורדובה
שבספרד בשנת 8311. אחרי נדודים התיישב במצרים,
שם עבד כרופא בקהילה בקהיר והיה גם רופאו האישי של
מלך מצרים. הוא השתדל לרפא על ידי תוכנית אכילה נכונה ובריאה, לפני
שנתן תרופות. בשנת 4021 נפטר בקהיר. הרמב"ם כתב ספרים רבים,
גרות וספרי רפואה. ִ ה, א ָ ה תורה, פירוש המשנ ֵ שנ ִ כים, מּ ביניהם: מורה נבו
מצווה לתת צדקה לעניים
הצדקה יכולה להיות מתן עזרה כלשהי לעני או מתן כסף. אם נותנים כסף לעני
נותנים לו. הרמב"ם כתב: כמה נותנים את הכסף, ולא רק איך חשוב מאד
"כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות, אפילו נתן לו אלף זהובים,
איבד זכותו או הפסידה".
כלומר, אם אדם נותן צדקה בחוסר רצון , או בכעס, גם אם ייתן סכום גבוה
מאוד הוא לא יקיים את המצווה כפי שצריך לעשותה. את המצווה לתת נדבה,
יש לקיים ברצון ובמאור פנים. כאשר אדם נותן בחוסר רצון ובלי שמחה, הוא
פוגע בכבודו של העני ומשפיל אותו. העני מרגיש שהוא מטריד את הנותן
ושאינו ראוי לצדקה.
הנחיות להוראת
טקסטים עיוניים במדריך
למורה עמוד 411
21
חגוםהעמעודום